כמעט.
זוהי עבודה של האמן היפני Yoshihiko Satoh, אשר משתמש באובייקטים יום יומיים ומעצים את המשמעות שלהם,
אמנם זו לא היצירה הכי "חריפה" שראיתי, אבל אין ספק שזו מדליקה באופן מיוחד.
כמעט.
זוהי עבודה של האמן היפני Yoshihiko Satoh, אשר משתמש באובייקטים יום יומיים ומעצים את המשמעות שלהם,
אמנם זו לא היצירה הכי "חריפה" שראיתי, אבל אין ספק שזו מדליקה באופן מיוחד.
לרוב שעון הוא דבר שמעיר אותך כדי להכניס אותך לבוקר של עולם עמוס, ותוך כדי כך הוא אינו דבר מרגיע או נחמד. השעון הזה שמצאתי בבלוג של טל טבקמן משנה את הקונספציה של שעונים.
"שלושה סטודנטים הולנדים גיבשו את Knock Clock – שעון שהוא קופסת עץ, נטול מסך או חיווי גרפי, המשתמש בנקישות כאמצעי שליטה מול חיווי הנקישות הנשמעות בחזרה. החוקיות הממשקית מתבססת על מחוות – נקישה כפולה על ראש השעון תחזיר את השעה ברצף של נקישות, נקישה ארוכה מייצגת דקה (או שעה), ומהירה – 15 דקות. מכאן צריך רק להקשיב ולספור.
שינוי התהודה בקופסת העץ מאפשר להשיג פונקציונליות נוספת. כאשר מכסים שטח ייעודי ניתן לשלוט על השעון המעורר, ועל בסיס אותו העקרון ניתן ליישם פונקציות נוספות – למשל כדי לכוון את השעה או לבדוק את מצב הסוללה."
יש כאלה שמתעוררים בלי בעיות, ויש כמוני, שנאלצים למצוא שיטות קיצוניות כדי לקום בבוקר. לצורך אנשים כדוגמתי עיצבו שעון קונספט: השעון הגורס.
בשביל להפעילו תאלצו להכניס שטר של כסף, וכדי לדאוג שתקומו בזמן, הוא יגרוס את השטר אם לא תכבו אותו. אגב לידיעת המתחכמים: לא, לשעון הזה אין snooze…
אם תרצו דווקא לחסוך כסף באמצעות בעיות השינה שלכם, יש גם את זה.
חברת פיתוח הזכוכית Corning אמנם קיימת כבר 150 שנה, אבל לפי הכיוון המעולה והעתידני שהם צועדים אליו, נראה שיש להם עוד "הרבה קלפים בשרוול"…
ואולי סימנים ומספרים מוצפנים לשליטה מוחית?
ובכן, לא ממש. למרות שתיאוריות קונספירציה קיימות בערך מתחילת האבולוציה, הפעם ההסבר של הסימנים אמנם לא מרתק כמו תיאוריות מסוימות, אבל בהחלט מעניין ברמה המסחרית, אלה לרוב סימני תו תקן. למרות ההסבר הבנאלי זאת בהחלט יצירה מעניינת ברמה האייקונית, עם זרימה ארעית בכיוון הכתיבה ועם תוצאות מעניינות, למשל פח הזבל (עם איקס) או סימן הקריאה (שניתן לפרש בערך לכל דבר). והנה שאלה מענינת, במידה והאייקונים היו מופיעים על חיתול או קרטון, האם הערך האסתטי שלהם היה שונה?