המעצבת Miharu Matsunaga מכסה כל דבר שהיא יכולה באלפי נקודות לבנות, מבני אדם ועד חדרים ואובייקטים שלמים.
שאני נפגש עם יצירה כזו, אני לא יודע אם לקנא ביוצר או לרחם עליו. נדמה שהאופן האובססיבי שמקדם את היצירה מלווה בהרבה סבל אך עם זאת מייצר תרפיה מסויימת.
מה דעתכם?